חטיבת המחקר של בנק לאומי בדעה כי האצת האינפלציה (נמוכה יחסית לעולם אך איננה ביעד) תגרור המשך העלאות ריבית
שמירה על יציבות מחירים במשק מהווה את יעד המדיניות הראשי של הבנק המרכזי, בישראל ובמדינות אחרות, תוך תמיכה במטרות נוספות. על כן, להתפתחות האינפלציה – קצב עליית המחירים במשק – בפועל ולזו שצפויה בעתיד, יש משקל משמעותי בקביעת המדיניות המוניטארית מצד הבנק המרכזי.
לאור האמור, האצת האינפלציה בישראל הובילה למהלך משמעותי של העלאות ריבית מצד בנק ישראל, זאת בדומה לנעשה בעולם. בתרשים המצורף, מוצגת השוואה בינלאומית של רמתה הנוכחית של ריבית הבנק המרכזי (נכון ל-7.9.22) מול השינוי בריבית מתחילת 2022, במדינות נבחרות.
ניתן לראות כי ישראל מצויה בחצי התחתון של התפלגות הריבית במדינות שמופיעות בתרשים. בנוסף, נציין כי מהלך העלאות הריבית כולו התרחש בשנת 2022. זאת, כיוון שהאינפלציה הגיעה לרמה גבוהה מספיק, באופן שגרר תגובה מצד בנק ישראל, רק באפריל 2022 – אז עמדה האינפלציה (השנתית) על 4.0%. דינמיקה דומה לזו של ישראל מאפיינת גם מדינות נוספות, בהן מהלך העלאת הריבית החל ב-2022, ובהן: ארה"ב, קנדה, אוסטרליה, ניו-זילנד וגוש האירו.
במדינות אלה תהליך העלאת הריבית צפוי להימשך ביתר שאת בחודשים הקרובים. בהקשר זה, נציין כי ה-ECB צפוי להעלות את הריבית (ב-8.9) בשיעור של 50-75 נ"ב, כאשר ה-BOE צפוי להעלות את הריבית ב-50 נ"ב בישיבתו הקרובה (15.9). מנגד, במדינות שבהן הבנק המרכזי החל להעלות את הריבית כבר במהלך 2021; כגון: ברזיל, צ'ילה, מקסיקו, מדינות מזרח אירופה ועוד; האינפלציה החלה לעלות בחדות וחרגה מהיעד במהלך שנת 2021.
לסיכום, אנו מעריכים כי ריבית בנק ישראל תמשיך לעלות בחדות יחסית גם בישיבות הקרובות של הוועדה המוניטארית, ותגיע לרמה של 3.25% בתחילת 2023. הריבית צפויה להישאר ברמה זו עד אשר האינפלציה תתכנס חזרה לגבולות יעד יציבות המחירים, וכתוצאה הריבית הריאלית תעלה לרמה שאינה שלילית.